טיפול קוגניטיבי התנהגותי, הינו טיפול המשלב שתי גישות שונות שהתפתחו בעולם הפסיכולוגי במחצית השנייה של המאה העשרים. טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו הטיפול הפסיכולוגי היעיל ביותר להתמודדות עם הפרעות חרדה, התמכרויות ויעיל אף בטיפול בנושאים אחרים כגון: דיכאון, הפרעות אכילה וכד'. אף על פי שמדובר בשני תחומים שהתפתחו במקביל, לא מדובר בשתי תופעות שונות, אלא בהיבטים שונים של אותה תופעה.
כך לדוגמא מבחינה התנהגותית אדם שמפחד ממעליות או מטיסות מרגיש חרדה גופנית כאשר הוא מתקרב לגורם הפחד בשל הפעלה של המכרעת הלימבית במוח חרדה שגורמת לו להתרחק מהדבר המפחיד ומחזקת הימנעות ברמה ההתנהגותי.
בנוסף, מבחינה קוגניטיבית יופעלו אצל האדם דפוסי חשיבה ואמונות לגבי אותו מצב שמחזקם אף הם את ההימנעות, האדם יאמין שהמצב מהווה סכנת חיים יעריך באופן שגוי את הסבירות לתאונה וייזכר במקרים שבהם שמע או ראה תאונות בהקשר של המצב מעורר הפחד.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי מתמודד עם שני האספקטים במקביל תוך דגש על תפקוד והתמודדות פעילה עם החרדה.
הגישה ההתנהגותית
הגישה ההתנהגותית מבוססת באופן כללי על תיאוריית הלמידה. על פי תיאוריה זו בני אדם מפתחים דפוסי התנהגות על סמך למידה מוקדמת המבוססת על תמריצים חיוביים ושליליים. כך אם אדם יחווה תגובה חיובית, חיצונית או פנימית בכל פעם שיעשה או יחשוב משהו, דפוס זה יוטמע במערכת ההתנהגויות שלו ויחוזק, לעומת זאת תגובה שלילית על התנהגות תגרום להחלשה של התנהגות זו ורתיעה ממנה. כך לדוגמא, אדם שחווה חרדה בכל פעם שהוא נמנע ממצב מסויים, וחווה הקלה כשאר הוא נמנע ממצב זה, יחווה את ההימנעות כתמריץ חיובי בשל חוויית ההימנעות הנלווית לה שמייצרת רווחה וההימנעות תחוזק ותהפוך לדפוס ההתנהגות הבסיסי של אותו אדם.
הגישה הטיפולית ההתנהגותית מבוססת על יצירת תמריצים למצב הרצוי ולהתמודדות עם הבעיה לצד חשיפה למצבים שאותם חווה האדם כשליליים. באופן הדרגתי, מתבצעת חשיפה למצב המסוכן שעוררה תחושה לא נעימה מלכתחילה, ובצירוף עם התמריצים האדם לומד לקבל חיזוקים בעבור ההתנהגות הרצויה שנלמדת כדפוס חדש. בנוסף, המטופל רואה כי ההקלה שבאה עם ההימנעות יכולה לבוא גם לאחר התמודדות ולומד לנתק בין חוויית ההקלה להימנעות מהמצב מעורר החרדה.
בהיבט הגופני, המערכת הרגשית במוח שנקראת המערכת הלימבית - מערכת האחראית על תחושת הפחד ואיתות לגוף שהוא במצב של סכנה- לומדת כי המצב שנחווה כסכנה כלל איננו מסוכן. הלמידה מתבצעת ללא תיווך של החשיבה, אלא באופן אוטמטי על ידי כך שהחשיפה למצב לא גורמת למה שממנו פחד האדם מלכתחילה והמוח לומד כי המצב איננו מסוכן.
התמריצים לחיזוק ההתנהגות יכולים להיות חיצוניים כגון מתנות או כל מה שעושה טוב, וגם פנימיים , תחושת ביטחון עצמי והישגיות שנלוות להתמודדות. שיטת התמריצים נפוצה יותר אצל טיפול פסיכולוגי בילדים מאחר והם רגישים יותר לתמריצים חיצוניים ובשל העובדה שבפעמים רבות האישיות שלהם איננה בשלה וחזקה מספיק שיוכלו להתמודד ללא סיוע מבחוץ.
ברשימת ההתנהגויות שנלמדות כחיוביות ושבגללן אנשים מטופלים בטיפול התנהגותי ניתן למצוא את כלל הפרעות חרדה וכן התנהגויות אחרות כגון התמכרויות, הפרעות אכילה, קשיים במערכת יחסים וכד'.
הגישה הקוגניטיבית
הגישה הקוגניטיבית מבוססת על ההנחה שדפוסי חשיבה ואמונות משפיעים על ההתנהגות, ושמקורן של הפרעות רגשיות הוא בדפוסי חשיבה ואמונות שגויים. כך לדוגמא, אדם יכול להחזיק בדפוס חשיבה שאומר כי אם יהיה נחמד אזי יתנכלו לו, או שאם יעמוד על שלו - יסבול.
דפוסי חשיבה אחרים הינם:
♦ הסתמכות על רמזים לא רלוונטיים במצב מעורר חרדה
♦ הכללת יתר שבה מקרה אחד וזניח הופך לחזות הכל
♦ ייחוס עצמי לכל מה שקורה ללא קשר האם האדם אחראי למצב
♦ חשיבה דיכוטומית שבה העולם מחולק לשחור ולבן ולא מזוהות דרכי ביניים
♦ התעלמות ממידע שסותר את האמונות והמחשבות
♦ קפיצה אוטומטית למסקנות.
בטיפול מנסים המטפל והמטופל בדיאלוג שיורד לפרטים לאתר את דפוסי החשיבה השגויים להבין אותם ולבחון אותם לאור מידע אחר סותר או משלים. בתהליך שנקרא תיקון מחשבות, לומד המטופל לחשוב מחשבות מסתגלות יותר שתואמות את המציאות האובייקטיבית, להיפתח לאמונות חשובות ובסופו של דבר לפתח דפוסי חשיבה והתנהגות מסתגלים יותר.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי
טיפול קוגניטיבי התנהגותי משלב את שתי הגישות, ההתנהגותית והקוגנטיבית לכדי מקשה אחת שבה מתמודד המטופל עם האספקטים השונים של הבעיה במקביל.
בד"כ, יתחיל טיפול קוגניטיבי התנהגותי בהבנה מפורטת של הבעיה, מתי היא מתרחשת, מה נעשה עד כה, האם ישנם נושאים אחרים הקשורים לבעיה, מה בהתנהגות העכשווית מחזק את הבעיה והאם כל הסימפטומים שלהם גורמת הבעיה הינם באותה עוצמה.
בשלב הבא מזוהים דפוסי החשיבה שעומדים במוקד הבעיה ומתפתח דיאלוג על מנת לנסות לתקן דפוסי חשיבה אלו בדפוסים מסתגלים יותר.
במקביל לשלב השני, שהוא קוגניטיבי מעיקרו, נבנית בטיפול הקוגנטיבי התנהגותי מעין טבלה הדרגתית של גורמי הבעיה שתאפשר חשיפה לגורמים מעוררי הקושי. החשיפה הינה הדרגתית ומתאמת לצרכי המטופל ויכולתו, על מנת לסייע בחשיפה משולבת בפעמים רבות למידה ותרגול של הרפיה שמאפשרת כלים להורדת החרדה.
עיקרו של טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו ביצוע החשיפה, חלקה עם המטפל בחדר וחלקה בין הפגישות וביצוע מעקב אחריה. לאחר שמבוצעת החשיפה במלואה והאדם לומד להתמודד עם גורם הפחד, מוקדשות מס' פגישות ללמידה וחיזוק של ההתנהגות החדשה ולמתן כלים שיאפשרו המודדות עם הבעיה בהמשך.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו טיפול ממוקד בד"כ, בהתאם לאופי הבעיה ומידת המוטיבציה של המטופל. טיפול קוגניטיבי התנהגותי מוגבל בזמן וכרוך בנכונות של המטופל להתמודד באופן אקטיבי עם קשייו. אף על פי שבלב הטיפול עומדת הגישה כי לא משנה מה נעשה עד כה ואיך נרכשו הבעיות וכי החשיבות היא בהתמודדות העכשווית, לעיתים בהתאם לצורך ולמטופל ואופיו משולבים בטיפול גם היבטים פסיכולוגיים דינאמיים במטרה להתמודד עם קשיים שעולים תוך כדי הטיפול.



